תהליך חקירתו הארוך של ראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי פרקליטות המדינה בתיקים השונים ובחשדות המיוחסים לו בסדרת התיקים הנוכחית: 1000, 2000 ותיק 4000, החלו פחות או יותר בינואר 2017 והן מהוות פרק חדש בסאגה המתמשכת של יחסי ראש הממשלה עם הפרקליטות.
המחלוקות בין ראש הממשלה והפרקליטות החלו בשנות ה-90 עם פרשת "בראון-חברון", אשר נגמרה כזכור בהערה ציבורית, המשיכה בפרשת "עמדי והמתנות" בשנת 2000 שנסגרה על ידי היועמ"ש אליקים רובינשטיין, ובפרשת "ביבי-טורס" משנת 2011, שנסגרה גם היא על ידי היועמ"ש יהודה וינשטיין.
תיק 4000: נציגי החשודים דרשו לשחררם לאלתר
בהקשר פרשת "בראון-חברון", הובאה באתר "מידה" עדותו של אחד החוקרים, אשר אמורה להטריד את הציבור גם היום. סגן ניצב בדימוס בועז גוטמן סיפר כי: “בתקופת החקירות בפרשת בר-און-חברון הייתי חלק מצוות החקירה של אביגדור ליברמן, שהיה אז מנכ”ל משרד ראש הממשלה.
כבר בשלבים הראשונים היה ברור שהכול בלוף ושאין קייס. הודעתי מיד ליועמ”ש במשרד ראש הממשלה שצריך לסגור את החקירה מחוסר אשמה. מספר ימים לאחר מכן הגיע אלי קצין בכיר מאוד ביחידה, ואמר לי במילים אלה: ‘בגללך העבודה לא תעלה לשלטון’”.
בעקבות שורת התבוסות בעבר, נראה שבפרק הנוכחי, החליטו בפרקליטות המדינה ללכת על בטוח ולהסיר את כל הכפפות ולהתקדם לקראת כתב חשדות ואישום, רק לאחר שיהיה חומר מרשיע שיעמוד לחובתו של ראש הממשלה.
היועמ"ש, אביחי מנדלבליט // צילום ארכיון: יוסי זליגר
אלא שבינתיים, נראה שבמסגרת החקירות והרצון שלא לטעות הפעם, הלכו גורמים משפטיים ומקצועיים קצת רחוק מידי, עד כדי שנראה כי לעיתים נחצו קווים אדומים בצורת ההתנהלות של החקירה ולעיתים נעשה שימוש בדרכים בעיתיות מאד כדי להשיג עדויות וראיות שקשה יהיה משפטית להגן עליהם בבית המשפט.
החלטנו לסקור את כל הפרצות האלו ולהראות מדוע יש סימן שאלה משמעותי על תהליך החקירה הנוכחי של ראש הממשלה והמקורבים אליו.
שי ניצן
פרקליט המדינה שי ניצן הצליח, בהתנהגותו ובצורת היחס שלו אל הביקורת שנמתחה עליו מצד ראש הממשלה ופרקליטיו, לחצות בשבועות האחרונים גבולות לא ראויים. השיא של ההתנהלות היה במכתב ששלח ניצן לכל פרקליטי המדינה וכן לשופטים מכהנים רבים כדי שאלו יגנו על הפרקליטות.
מעבר לעובדה כי נשיאת בית המשפט העליון עצמה, השופטת אסתר חיות ביקרה את המכתב, גם אחד מגדולי מבקרי ראש הממשלה, אלדד יניב הגיב בכעס רב על מכתבו ניצן וכתב בטוויטר "מה לא ברור לך, שי ניצן? הפרקליטות זו לא מפלגה. ופרקליט המדינה הוא לא פוליטיקאי".
אתה מחריב את אמון הציבור במערכת המשפט. ממתי אתה מתכתב עם שופטים כדי לדברר אותך? תכף תוציא דף מסרים. כשפרקליט המדינה יפעל בהגינות ובניקיון דעת, יהיה אמון בפרקליטות".
אחד ממבקריו הגדולים של ראש הממשלה הוא הפוליטיקאי ואיש הציבור אלדד יניב, אלא שגם הוא נבהל מאד מהתנהלות הפרקליטות, וקבע בסדרת ציוצים בטוויטר כי "האחראי הראשי לאובדן האמון במערכת המשפט הוא אביחי מנדלבליט - נגדו אנחנו מפגינים מהיום הראשון. היום זה כבר נהיה קונסנזוס".
אלדד יניב, מהמבקרים הגדולים ביותר של ראש הממשלה // צילום ארכיון: קוקו
"לא צריך להגן על פרקליט המדינה בכל פעם שהוא נופל לבור שחפר לעצמו, כי לנתניהו יש תיקים פליליים. זה הרי בדיוק, מה שאומרים על הביביסטים. מותר להיות הגונים ולא לאתגר אף אחד. אמון הציבור במערכת המשפט זה לא עסק פרטי של שי ניצן, שעובד קשה כדי לפגוע בו".
מתי לפרסם את מסקנות החקירה
אחת התקלות הראשונות שהעלו סימן על קבלת ההחלטות והתהליכים בפרקליטות הייתה הפרסום כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט נפגש בחודש דצמבר 2018 עם עובדים לשעבר בפרקליטות ובכירים אחרים בה בדימוס, שדעותיהם הפוליטיות כבר היו גלויות, ונועץ עימם האם לפרסם את כתב החשדות או את החלטתו בעניין חקירות ראש הממשלה לפני הבחירות. בדיון השתתפו אהרון ברק, מאיר שמגר, דורית בייניש, אליקים רובינשטיין, עדנה ארבל ויהודה ויינשטיין. על פי הפרסומים במפגש הייתה תמימות דעים סביב הצורך לפרסם את החלטת היועמ"ש לפני הבחירות וזאת למרות הסיכויים שבכך תהיה השפעה על התוצאות שלהן.
הכרחת ניר חפץ להחליף עורך דין
מתמלילי חקירתו של עד המדינה ניר חפץ במשטרה, התברר כי בניגוד לחוק לחץ החוקר יניב פלג על חפץ ואמר לו שעורך הדין שלו פוגע בו; "אם אותו מנתח או רופא יכול לגרום למותך, או שבאיזשהו שלב אתה מבין כי הרופא, האבחנה שלו לא נכונה, אולי צריך להחליף רופא - וזה קורה. בדיוק כמו שהוא יכול להציל אותך, כך גם הוא יכול להרוג אותך", אמר החוקר ולמעשה השפיע על העד באופן חמור ואסור.
אנחנו לא המשטרה אנחנו יותר דומים לשב"כ
במהלך חקירתו של ניר חפץ אמר לו אחד החוקרים כי "אנחנו לא המשטרה, אנחנו יותר קרובים לשב"כ" כשהוא רומז על אמצעי החקירה שיופעלו נגדו. קשה שלא להיות מוטרד מהחקירה של עדי המדינה כולם על פי ההתבטאות הזו, אשר מגיעה לשיאה בשיטה החקירתית שתובא להלן.
התרגיל החקירתי לניר חפץ
מעבר לכך, הופעל על חפץ לחץ לא ראוי ומנוגד לחוק, בצורת תרגיל חקירתי שנועד לגרום לו לשתף פעולה עם המשטרה, תוך רמיזה בוטה שמשפחתו תיהרס אם לא יעשה זאת.
ניר חפץ // צילום ארכיון: יוסי זליגר
יש לציין כי התרגיל הצליח וחפץ חתם על הסכם עד מדינה בעקבותיו.
חקירה מפלה בתיק 2000
בעוד המשטרה חוקרת את רה”מ בתיק 2000, ובוחנת האם היה ניסיון לשוחד במגעים בינו לבין מו”ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, היא לא חוקרת פרשה באותו נושא ממש ומאותה שנה: קידום חוק "ישראל היום" בכנסת, על ידי ח"כים שונים שעדותם התפרסמה בציבור ומעלה תהיות רבות על יחסים בעיתיים ושל שוחד עם כלי תקשורת שונים בישראל.
ההתעלמות מקביעת היועמ"ש מזוז ובג"ץ בתיק המתנות
בואו נדבר רגע על תיק 1000- “תיק המתנות”. בתיק זה ישנו תקדים חמור פי כמה וכמה שנסגר בעבר בהסכמת כל המערכת: בשנת 2006 קבע היועמ”ש דאז, מני מזוז, כי אין לחקור את מתנות העטים שקיבל אהוד אולמרט שנאמדו בסכום עצום של כ-1.3 מיליון ש”ח.
“לא כל מתנה מקימה את החשד לקבלת טובת הנאה בלתי כשרה”, קבע מזוז. עמותת אומ”ץ עתרה לבג”ץ ביחס להחלטת מזוז - אך בג”ץ דחה את העתירה. אלא שביחס לסיגרים ולשמפניות של ראש הממשלה, שהם מוצרים בערך נמוך בהרבה מהעטים של אולמרט, החקירה נמשכה כאילו כלום.
ההסתערות על דוברי ראש הממשלה והחדירה חסרת התקדים לסלולרי שלהם
אם רוצים לראות כיצד מערכת האכיפה מפעילה צעדים חריפים וחריגים כלפי ראש הממשלה, הרי שאפשר לראות זאת לפי היחס שלה לדוברי רוה"מ באחת הפרשיות התמוהות, המוזרות וחסרות התקדים מבחינה משפטית בישראל.
ראשית המשטרה חקרה את הדוברים ולקחה להם את הסלולריים שלהם במה ששופט בית המשפט עצמו הגדיר: "חיפוש ותפיסה של מכשירי טלפון, מבלי שקדמה לכך בקשה לבית המשפט להוצאת צו שיפוטי הוא פגם משמעותי".
עוד בנושא:
חלף זמן בין המועד בו עלה שמם של החשודים כמעורבים לבין מועד חקירתם. בזמן זה, ניתן היה לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו שיפוטי. הדרישה מאחד החשודים שהתייצב לחקירתו מבלי מכשיר הטלפון הנייד לחזור על עקבותיו ועוד בליווי שוטר, רק כדי לחזור לחקירה עם המכשיר, מעצימה את הפגם בהימנעות המשטרה מבקשת להוצאת צו שיפוטי. עובדה זו מלמדת על תכנית חקירה שכוונה מראש לחדירה למכשיר הטלפון (מבלי צו שיפוטי)".
יועצו של נתניהו בכניסה למח"ש: "מדובר בחקירה פוליטית כדי לבודד את רה"מ" // צילום: משה בן שמחון
חוקרת משטרתית הדליפה לקבוצת ווטצאפ של המשטרה והפרקליטות תכנים מהסלולר של יונתן אוריך, בניגוד להודעת המשטרה לבית המשפט. ביחס לכך קבע בראיון אלדד יניב כי "לקיחת הטלפונים חמורה ביותר. הביקורת שלי מופנית למשטרה ולפרקליט המדינה שי ניצן. הם נלקחו בלי צו שופט. אין דבר כזה חיפוש לפי מילות חיפוש, ועכשיו כל חלקי המידע מהטלפונים הופכים למידע מודיעיני".
חופשה באמצע השימוע
הדמות המרכזית ביותר בפרשיות החקירה של ראש הממשלה היא עורכת הדין ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, אשר ליוותה את חקירותיו של בנימין נתניהו מראשיתן, ונעדרה משתיים מתוך ארבע ישיבות השימוע בתיקי נתניהו.
למעשה מדובר במציאות מטרידה מאד מכיוון שבשימועים ניתנת האפשרות לצוות ההגנה להסביר את עמדת מרשם. אלא שמשום מה, לדמות הכי משמעותית וחשובה בתיק היה דחוף יותר להיות בחופשה ולא להקשיב לסנגורים.
קשה עד בלתי אפשרי להסביר את ההתנהלות המקוממת וחסרת התקדים הזו, שאפילו פרקליט המדינה עצמו שי ניצן הודה בדיעבד כי היה מדובר בכשל.
הניסיון לשבור את שאול אלוביץ' על ידי בנו
במסגרת חקירתו של בעלי בזק, שאול אלוביץ' ניסתה המשטרה להפעיל לחץ על בנו כדי שישכנע את אביו להעיד כנגד ראש הממשלה. כאן נעשה מהלך אסור של הקלטת השיחות בין הבן לאביו בחדר עורכי הדין וכן את השיחות של הבן עם עורכי הדין עצמם.
החוקרים אף שלחו את הבן כדי שישכנע את אביו להחליף עו"ד וטרטרו את אשתו כשהם מעבירים אותה מבית מעצר אחד לשני ומונעים ממנה שינה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו // צילום ארכיון: אמיל סלמן
בעקבות הפרסומים האלו פרסם יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי קריאה פומבית ליועמ"ש לפתוח בבדיקה, "נחצה כל גבול אפשרי" קבע חימי, "לא יעלה על הדעת שהמשטרה תנסה לפגוע בזכותו של אדם לייצוג משפטי הולם, ותנסה לגרום לפיטוריו של עורך דין כדי להשיג את מטרותיה".
"בדרכה אל המטרה, המשטרה רמסה ברגל גסה את הזכות החוקתית להליך משפטי הוגן, תוך פגיעה בחופש העיסוק של עורכי הדין ובעצמאותם. כל אדם זכאי להליך משפטי הוגן. זכותו לבחור את עורך הדין המייצג אותו והוא ייעץ לו כמיטב חוכמתו וייצגו ללא מורא, כי אם לא יישא חן בעיני המשטרה יפוטר", הוסיף.
המפכ"ל רוני אלשיך מתבטא בראיון לעובדה בנושא חקירת נתניהו ולכאורה מביע עמדה
בראיון שנערך עימו אמר אלשיך כי הוא " מכיר כל מילה מהעדויות בחקירת נתניהו". לשאלה האם הוא חושב שתתחולל פה רעידת אדמה עם פרסום ההמלצות, ענה: "כשיתפרסמו סיכומי החקירה אני מניח שיהיה מי שיופתע".
2019-11-17 11:36:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzA3Nzgx0gEA?oc=5
CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzA3Nzgx0gEA
Bagikan Berita Ini
0 Response to "מצעד "התקלות" של מערכת אכיפת החוק - ישראל היום"
Post a Comment